בנם של מיכל ואברהם. נולד ביום י"ט בכסלו תשס"ד (13.12.2003) בחולון. אח לירדן וחן.

חיים גדל והתחנך בחולון. למד בבית הספר היסודי "יצחק שמיר", המשיך ללימודי חטיבה ב"זלמן ארן" והשתלב בתיכון "קריית שרת" בעיר במגמת הנדסת תוכנה.

נער יפה תואר עם חיוך כובש, חכם וסקרן. "האור והקסם של הבית" תיארו אותו בני משפחתו. מלא שמחת חיים ומרץ, שופע חוש הומור, חברותי ואהוד מאוד על חבריו. הקפיד לשמור על קשר עם חבריו ומוריו במסגרות השונות, לרבות מחנכו מימי התיכון אשר שימש לו כאח גדול. מחנכו סיפר כי נהג לכנותו בחיבה "לימונדה" כמחווה למתיקותו ולייחודיות שבו. נעים הליכות, ראה חשיבות במתן עזרה לזולת ומוכן היה להושיט יד לסובביו בכל דבר ועניין.

בזמנו הפנוי אהב לעסוק בספורט, לטייל ולבלות עם חבריו. בילדותו שיחק כדורסל בקבוצת הילדים של "הפועל חולון" והיה אוהד הקבוצה.

חיים הקים זוגיות עם אגם והשניים תכננו עתיד משותף. הם הכירו בשנת 2023 כשמלצרו ביחד. אחרי שנה וחצי הוא שלח לה הודעה, מאז חלקו קשר של אהבה וחברות במשך שלשה חודשים עד ליום נפילתו. "הוא היה נקודת האור שלי בחושך מוחלט", סיפרה אגם, "תכננו לצאת לטיולים יחד, לחוות שקיעות, לאכול פסטה... הדרך שלו הייתה להפיץ אהבה לכולם ולהיות בטוב".

בתום לימודיו התיכוניים, החל לימודי עתודה במגמת מחשבים אך לבסוף החליט כי רצונו בשירות קרבי משמעותי ובחר לעזוב את המסלול.

ביום 29.3.2022 התגייס חיים לצה"ל והוצב לשירות ביחידה עורפית. חייל מסור ומקצועי, זכה להערכה רבה מחבריו וממפקדיו בזכות יחסי האנוש המעולים שלו.

בהמשך, נוכח רצונו בשירות קרבי ביקש לעבור ליחידה קדמית וקרבית. לשמחתו, בקשתו נענתה והוא יצא לקורס מפקדים אותו סיים בהצטיינות, ושובץ לשירות כלוחם בחיל הגנת הגבולות, בגדוד 869 בעוצבת הגליל (91). במסגרת תפקידו פיקד על צוות מפעילי רחפנים. מפקדו ציין שחיים השיג תוצאות מעולות והיווה דוגמה ומופת לסובבים אותו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בחלוף כשבועיים מתחילת המלחמה, החל צה"ל בתמרון קרקעי ברצועת עזה.

עם התרחבות הלחימה החל ירי מלבנון לעבר יישובי הצפון, שתושביהם נאלצו לעזוב את האזור. חיים פיקד על צוות רחפנים אשר איתר ופגע במחבלים שירו נ"ט ושיגרו פצצות מרגמה. יחידתם פגעה במחבלי חיזבאללה רבים, הם אף קיבלו תעודות הערכה על פועלם.

בפעילותו חיים הציל חיי אזרחים רבים ואף היה שותף לפיתוח ערכה לשיפור הפעילות שנקראה על שמו. הוא שימש כסמל המחלקה ותפקד כמפקד צוות בפעילויות המבצעיות השונות. מפקדיו סיפרו כי היווה דמות ומופת ללוחמים בערכים, ברוח הלחימה שלו ובמידותיו.

חיים היה מרוצה משירותו הצבאי, למרות האתגרים והמרחק מהבית. מחנכו סיפר כאשר שאל אותו אם הוא לא מפחד לשרת בגבול הצפון, ענה לו: "לא, אנחנו עושים מה שצריך". על פועלו בלחימה קיבל תעודת הצטיינות ממפקד עוצבת הגליל.

חיים חשב ותכנן את שחרורו מצה"ל. "רצה לטרוף את החיים" סיפרו אוהביו - חלם לטוס לדרום אמריקה לשנה לפחות, ללמוד פסיכולוגיה ולהקים משפחה.

בסוף אפריל 2024 יצא לחופשת "רגילה". הוא בילה עם חברתו באילת וכששבו ביקש לפגוש את בני משפחתו המורחבת, ואת חבריו ומחנכו מהתיכון שהיה לו כמו אח גדול. "הוא לא ויתר והחליט לראות את כל מי שהיה חשוב לו. יש המניחים שחיים כאילו הרגיש שמשהו הולך לקרות" סיפרו אוהביו.

ביום 8.5.2024 במהלך פעילות מבצעית בצפון הארץ שוגרו לעבר הכוח פצמ"רים (פצצות מרגמה) מכיוון לבנון. מפגיעתן חיים נהרג במקום, לוחם נוסף נפצע באורח קל.

סמל ראשון חיים סבח נפל בקרב ביום ל' בניסן תשפ"ד (8.5.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.

יובל חברתו לגדוד ספדה לו: "היינו העוגן האחת של השני. כשפגשתי את חיים בפעם הראשונה הרגשתי שהכרתי אותו מהגלגול הקודם, והלוואי שאפגוש אותו בגלגול הבא. חיים הפיץ סביבו אהבה, לא היו ולא יהיו אנשים כמותו. הייתה בינינו אהבה טהורה. היית החבר הכי טוב שלי בעולם וככה גם תישאר תמיד. היינו אמורים לעשות את הטיול הגדול ביחד. אני אוהבת אותך".

חבריו מתן וליאור ספדו לו: "השלישיה שהיינו כבר לא שלישיה. מודים לך על כל רגע, הילד הכי יפה עם העיניים הכי יפות. לא מאמינים שאנחנו כאן, יש לנו חור בלב. איך אפשר בלי לדבר איתך כל יום. תשמור עלינו מלמעלה".

לזכרו של חיים הוצאו אוהביו מדבקה ומחזיק מפתחות מעוצב בדמות מפת ארץ ישראל עם חריטת "תפילת הדרך".